בארץ הדעת

טובים השלושה
חוקרים אמריקנים ויפאנים דיווחו על שיבוט של שור משובט

כותב המבזק: אבי בליזובסקי

שיבוט של שור משובט נולד חי ובריא ביפן- זוהי החיה הראשונה, מלבד עכברים, ש"שובטו מחדש. כך מסרו חוקרים מיפן ומאוניברסיטת קונטיקט. כיום הוא בן 4 אבל רק כעת פורסם המחקר המאשר זאת.

בכל אופן, המדענים נתקלו בקשיים גדולים בבואם ליצור את הדור המשובט השני של שור יפני. כשלונם החוזר ונשנה להשיג זאת, עד שהצליחו בכך פעם אחת בלבד מתוך מאות נסיונות, מראה כי יהיה קשה לשמור על DNA אינדיבידואלי באמצעות שיבוט סדרתי, אומר זיאנגהונג (ג'רי) יאנג, מנהל מרכז הביולוגיה הרבייתית באוניברסיטת קונטיקט.
"בכל דור זה הולך ונהיה קשה יותר לשבט בעל חיים", אומר יאנג, שעמד בראש צוות החוקרים שפרסמו את המחקר בכתב העת נייצ'ר ביוטכנולוג'י. הפר המשובט שו-זאבורו (Sho-zaburo) הוא כעת בן 4 שנים – נכדו ותאומו הגנטי של פר הרבעה יקר, בשם קמיאקאפוקו (Kamitakafuku) שהוליד 165 אלף עגלים לפני שנפטר לפני כשנתיים. יאנג וחוקרים יפאנים עלו לכותרות בשנת 1998 כאשר יצרו ששה העתקים משובטים מתאי עור שנלקחו מאוזנו של קאמיטאקופו, שהיה אז בן 17.
שלושה חודשים לאחר הלידה של הדור הראשון של משובטים, המדענים לקחו דגימות תאים מאוזנו של אחד המשובטים, עגל בשם סאבורו (Saburo). המדענים הזריקו את ה- DNA של העגל לביציות של פרה שגרעינה הוסר. התוצאה היתה עוברים משובטים שהושתלו ברחמן של אמהות פונדקאיות.
הדור השני של הפרים המשובטים נולדו בחורף 2000. עגל אחד נפטר מאנמיה וזיהום מעט לאחר הלידה אבל שו-זאבורו שרד.

אחת החששות היא שהמשובטים יחיו חיים קצרים יותר וימותו 'מזקנה' בגיל צעיר בגלל שלתאים יש מספר מוגבל של חלוקות, ואם לוקחים תאים מבעל חיים מבוגר, לשיבוט שלו יש פחות אפשרויות חלוקה, ולפיכך תוחלת חיים קצרה יותר. שיבוט של המשובטים עשוי לתת תשובה לשאלה, ואולם יאנג אומר כי הפר הצעיר לא מראה סימנים של התקצרות הכרומוזומים – תופעה הגורמת כאמור להזדקנות מוקדמת, בדומה, אולי, למקרה של הכבשה דולי.
"הסיבה שעצרנו את פרסום הדוח על הישג חשוב זה עד כה היא שרצינו להיות בטוחים שהדור המשובט השני יוכל לגדול בצורה נורמלית ולהיות פורה ובעל בריאות טובה". אמר.
יאנג גם לא הצליח להסביר מדוע שו-זאברו פורה, למרות שהוא שובט מסאבורו – בנו המשובט של הפר הפורה – שלא הצליח להפרות פרות. "יש צורך לחקור לעומק את מסתורין ההפריה של השוורים כדי לקבוע את הפוטנציאל של השיבוט לשימוש בהרבעה חקלאית. אמר יאנג.
כמה מדענים העריכו כי יהיה בלתי אפשרי ליצור דור שני של משובטים בבעלי חיים גדולים – ונסיונות מעבדה רבים אכן נכשלו. מוטציות גנטיות מצטברות במהלך השיבוט החוזר ומשובטים רבים נופלים עוד ברחם או אם הם נולדים, הם סובלים ממגוון תופעות לוואי וא-נורמליות בשל בעיות בהטמעת תבנית הפעולה של הגנים בתהליך.
לקבוצה היפאנית של יאנג, שבראשה עמד ד"ר ציקארה קובוטה, היו אכן קשיים רבים בהשגת השיבוט. המדענים הצליחו ליצור 358 עוברים משובטים אך רק 19 מהם היו מספיק טובים להפריה ורק שני עגלים נולדו. המדענים ניסו כמובן ליצור דור רביעי – שיבוט שלישי של הפר המקורי והם יצרו 30 עוברים. ההשתלות שלהן הובילו לששה הריונות, ואולם כל העוברים מתו בתוך 100 ימים מתהליך ההשתלה ברחם. דיווח הצוות של יאנג.
"זה בדיוק מה שהיינו מצפים", אומר רודולף ג'יניש (Jaenisch), מומחה לשיבוט ופרופסור לביולוגיה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. ג'ניש אומר כי הניסויים בעכברים מראים כי ישנם קשיים הולכים וגדלים לגדל יותר מששה דורות. הוא אומר כי ישנם בעיות בהפעלה טובה של הגנים במהלך ההתפתחות והדבר גורם לירידה בהצלחה של "שיבוט סדרתי" ולבעיות גופניות במשובטים רבים.
לעומתו, פרופ' ג'ורג' זיידל (Seidel), פרופסור למדעים ביוכימיים באוניברסיטת מדינת קולורדו בפורט קולינס, אומר כי חשוב להדגיש שלמרות הקשיים, שיבוט סדרתי הוא עדין אפשרי. זיידל וג'ניש מסכימים כי מהחקר החדש גם מוסיף לסדרת העדויות לפיהן התאים של בעלי חיים משובטים לא מזדקנים מהר יותר מאשר התאים בבעלי חיים אחרים. למרות שה- DNAשל שני דורות השוורים המשובטים ביפן נוצרו מתאים של פר זקן, התאים לא הראו סימנים של קיצור הכרומוזומים, תופעה המסמנת תאים מזדקנים.
הידען – שיבוט בעלי חיים

27/06/04